הווית גומלין Interbeing
טיך נאת האן/ השלום הוא בכל צעד
אם אתה משורר תראה בבהירות שענן שט לו בדף נייר זה.
בלי הענן לא יהיה גשם בלי הגשם לא יצמחו העצים, ובלי העצים לא נוכל לייצר נייר.
הענן חיוני לקיום הנייר. אם הענן לא יהיה שם , גם הנייר לא יהיה כאן. כך שאפשר לומר שהנייר והענן נמצאים בהוויית גומלין.
אם נסתכל בדף זה לעומק , נוכל לראות בו את אור השמש. ללא אור השמש היער איננו יכול לצמוח. למעשה שום דבר לא יכול לגדול ללא אור השמש.
כך אנו יודעים שאור השמש גם הוא מצוי בדף נייר זה. הנייר תלוי אפוא להוויתו באור השמש.
ואם נמשיך ונסתכל נוכל לראות את חוטב העצים שחטב את העץ שהביאו למנסרה כדי להפכו לנייר.
אנו רואים גם חיטה. אנו יודעים שחוטב העצים אינו יכול להתקיים ללא מנת לחמו היומית.
ולכן החיטה שהפכה ללחמו מצויה גם היא בדף נייר זה.
וגם אביו ואמו של חוטב העצים מצוים בו.
כשאנו מסתכלים על הדברים בדרך זו , אנו רואים שבלי כל הדברים הללו, דף נייר זה לא יכול היה להיתהוות.
ואם נעמיק ראות יותר, נוכל לראות גם את עצמנו בדף נייר זה. לא קשה לראות זאת משום שכשאנו מסתכלים על דף הנייר זהו חלק מהתפיסה שלנו.
התודעה שלך מצויה בו וגם שלי. כך שנוכל לומר שכל דבר מצוי בדף נייר זה.
איננו יכולים להצביע על דבר אחד שאיננו כאן- זמן, מרחב, אדמה, גשם, המינרלים באדמה, אור השמש, הענן, הנהר, החום.
הכל קיים בעת ובעונה אחת בדף נייר זה.
לכן אני חושב שהמלה הווית גומלין צריכה להיות במילון "להיות" זה להיות בגומלין. איננו יכולים להיות לעצמנו בלבד. עלינו להיות ביחס גומלין עם כל דבר אחר.
דף נייר זה קיים משום שכל דבר אחר קיים בו.
נניח שננסה להחזיר את אחד היסודות שבנייר לכור מחצבתו. נניח שנחזיר את אור השמש לשמש. הם אתה חושב שדף נייר היה אז אפשרי?
לא, ללא אור השמש שום דבר אינו אפשרי.
ואם נחזיר את חוטב העצים לאמו, גם אז לא יהיה לנו דף נייר.
עובדה היא שדף נייר זה עשוי רק מיסודות "לא ניירים". ואם נחזיר את היסודות הלא ניירים הללו לכור מחצבתם, י אז לא יהיה לנו נייר בכלל.
ללא יסודות לא ניירים, כמו התודעה, חוטב העצים, אור השמש וכד, לא יהיה נייר.
דק ככל שיהיה, הוא מכיל בתוכו את כל הדברים שביקום.
